משפט פלילי נפתח בכך שהפרקליטות מגישה כתב אישום נגד הפוגע לבית המשפט.
המשפט שיתנהל הוא משפט של מדינת ישראל נגד הפוגע (ולא משפט אישי של הנפגעת מולו).
בזמן המשפט הנאשם יכול להיות במעצר עד תום ההליכים נגדו והוא יכול להיות משוחרר.
אחרי הגשת כתב אישום בעבירות מין חמורות, זכאית נפגעת העבירה לקבל עו”ד משלה, ללא עלות, מטעם הסיוע המשפטי של המדינה. עו”ד של הסיוע המשפטי ילווה את התיק, אך לא יחליף את הפרקליטות כמי שמנהלת את התיק בבית המשפט.
השופט קורא את כתב האישום בפני הנאשם ושואל אותו האם הוא מודה או לא מודה בכתב האישום.
אם הנאשם מודה- הנאשם מורשע מיידית.
חשוב לזכור, כי רק הודאה של הנאשם בפני שופט פירושה הרשעה בהליך פלילי.
אם הנאשם הודה במשטרה, זה עדין לא מספיק לצורך הרשעה.
אם הנאשם לא מודה- יתחיל שלב ההוכחות.
על פי חוק זכויות נפגעי עבירה לנפגעת זכות לקבל עותק מכתב האישום. בפועל לרוב היא תקבל עותק מכתב האישום רק אחרי העדות שלה, כדי למנוע מצב שבו היא תתאים את העדות שלה למה שנכתב בכתב האישום.
בשלב ההוכחות שומעים את כל העדים. העדות המשמעותית היא עדותה של המתלוננת.
עדות איננה מבחן זיכרון. כמה ימים לפני עדותה, המתלוננת תוזמן לפגישה עם הפרקליטה, כדי לעבור על החומר ולהתכונן לעדות.
ליווי לעדות- אפשר להציע ליווי שלנו להכנה לעדות וכמובן גם לעדות.
עדות מתלוננת מורכבת מחקירה ראשית ומחקירה נגדית.
חקירה ראשית- חקירה ע”י הפרקליטה.
חקירה נגדית- חקירה ע”י סנגורו של החשוד. הסנגור ינסה למצוא סתירות ואי דיוקים בדבריה, על מנת לבסס ספק סביר שיביא לזיכוי הנאשם.
שאלות ע”י השופטים- גם בית המשפט רשאי לשאול אותה שאלות כדי להבין טוב יותר את עדותה.
עדות המתלוננת יכולה להתפרס על פני כמה דיונים ויכולה לארוך שעות רבות.
המתלוננת לא תוכל לשוחח עם הפרקליטה כל עוד היא באמצע העדות שלה.
ככלל, דיונים בנושא עבירות מין הם בדלתיים סגורות אינם פתוחים לקהל הרחב.
הנאשם יישב באולם המשפט בזמן עדות המתלוננת, שכן עפ”י החוק חייבים לנהל משפט פלילי בנוכחות הנאשם.
במקרים מסויימים תוכל המתלוננת להעיד מאחורי פרגוד או בטלביזיה במעגל סגור (לשם כך צריך לדבר עם הפרלקיטה ועליה לבקש בקשה מיוחדת מבית המשפט).
לאחר שמיעת כל העדים, יכריע בית המשפט האם הנאשם אשם או זכאי.
אם הוא זכאי- יסתיים המשפט והנאשם ילך לדרכו ללא רישום פלילי.
אם הוא אשם- יחל שלב הטיעונים לעונש וגזירת העונש.
אם התוקף יימצא אשם, יחליט בית המשפט על עונשו (לאחר שמיעת טיעונים לעונש). העונש ייקבע בגזר הדין.
הצדדים להליך הפלילי (מדינה או נאשם) יכולים להגיש ערעור לאחר שיש פסק דין. הנפגעת איננה צד להליך הפלילי ולכן איננה יכולה לערער עליו. הערעור יכול להיות מוגש על ההרשעה/הזיכוי ו/או על העונש. הערעור יוגש לערכאה גבוהה יותר.
לפעמים במהלך המשפט המדינה והסנגור (שמייצג את התוקף) מגיעים ביניהם להסכם לפיו בתמורה לקבלת הודאה של הנאשם באשמה, ירשיעו אותו בעבירה פחות חמורה מהעבירה המקורית ו/או יבקשו עונש נמוך יותר.
את הסדר הטיעון צריך להביא לאישור בית המשפט ורק בית המשפט יכול לקבוע סופית האם הסדר הטיעון יתקבל או לא (בפועל, רוב הסדרי הטיעון מתקבלים).
הפרקליטות צריכה ליידע את המתלוננת אם עומד להיחתם עם הנאשם הסדר טיעון.
בנוסף, על הפרקליטות לשמוע את עמדת המתלוננת לפני קבלת ההחלטה בעניין הסדר הטיעון.
אבל, למתלוננת אין זכות וטו על הסדר הטיעון. כלומר, גם אם היא מסרבת להסדר הטיעון, עדיין הוא יכול להתקבל.
זכות למלווה (גם בדלתיים סגורות) ולנוכחות במשפט (לאחר שהעידה)
זכות עיון בכתב אישום (בדרך כלל מותר יהיה לה לעיין רק אחרי העדות שלה)
זכות להביע עמדה לגבי הסדר טיעון
זכות שלא להישאל על עבר מיני (למעט שאלות שרלבנטיות למקרה הנדון)
זכות להעיד מאחורי פרגוד או בטלוויזיה במעגל סגור (צריך לבקש מראש מהפרקליטה)
תסקיר נפגעת עבירה על הנזקים שנגרמו לה