נפגעות תקיפה מינית (בעיקר נפגעות גילוי עריות ונפגעות בילדות) יכולות להגיש תביעה לקבלת קצבת נכות כללית מביטוח לאומי.
כדי להיות זכאים לקצבת נכות כללית יש להגיש תביעה לביטוח, במסגרתה יש להוכיח:
1) נכות רפואית
2) נכות תפקודית.
הכוונה היא שבעקבות הפגיעה המינית קרתה נכות רפואית (נפשית) וכתוצאה מכך נפגמה יכולת התפקוד של הנפגעת (בין אם לא מסוגלת להמשיך לעבוד מחוץ לבית ובין אם לתפקיד כעקרת בית).
דרגת הנכות הרפואית הנדרשת היא: נכות אחת של 60% או– נכות המשוקללת מכמה נכויות בגובה של 40%, ובתנאי שלפחות אחת הנכויות היא 25%.
דרגת הנכות התפקודית הנדרשת (שרק בעקבותיה תינתן קצבה): אובדן של לפחות 50% יכולת להשתכר או לתפקד במשק הבית.
המסמכים הנדרשים לשם הגשת תביעה: מסמכים רפואיים המעידים על מצבה הרפואי של הנפגעת
דגשים:
–יש להביא מסמכים מרופא/ה. לא מספיק מכתב ממטפלת, עו”סית או פסיכולוגית. מכתבים ממטפלים יכולים לתמוך בתביעה ולחזק אותה אבל ללא מכתב מרופא התביעה לא תידון.
–במקרה של פגיעה נפשית על רקע פגיעה מינית- יש לפנות לפסיכיאטר. ניתן לפנות גם לרופא משפחה, אבל עדיפות לפסיכיאטר.
–בגלל שקיימת אפשרות לעבור את דרגת הנכות הרפואית משקלול של כמה נכויות: במידה וקיימת נכות רפואית נוספת (כמו בעיות לחץ דם, בעיות ברכיים, בעיות בלב וכד’)- מומלץ להביא מכתבים רפואיים מרופאים הרלבנטיים לתחום.
–בגלל שקצבת הנכות משולמת על אובדן יכולת להשתכר או לתפקד בבית- מומלץ שהמכתב של הרופא שמצורף לתביעה יתייחס להיבטים של חוסר תפקוד של הנפגעת בחיי היום יום ובעבודה (אם עבדה לפני כן).
–אישורים על עבודה ושכר ממקומות עבודה (אם היו כאלה בעבר)
הגשת תביעה לביטוח לאומי
לאחר איסוף כל המסמכים הרפואיים ניתן להגיש את התביעה
יש למלא הטופס ולהגיש התביעה במשרד המוסד לביטוח לאומי
לקבלת עזרה במילוי הטפסים אפשר לפנות ליד מכוונת (הסבר בהמשך).
לאחר הגשת תביעה תוזמן הנפגעת לוועדה רפואית של הביטוח הלאומי. אם טענה למס’ נכויות- היא תוזמן לכמה וועדות, לפי הנכות הרלבנטית
ועדה רפואית
מורכבת מרופא (לפי הנכות הנטענת) וממזכיר וועדה.
ניתן להגיע עם מלווה לוועדה. מתנדבות מרכז הסיוע יכולות ללוות לוועדות.
הוועדה הרפואית תתרגם את המחלות והליקויים שהנפגעת תבעה בגינן, לפי ספר המבחנים של הביטוח הלאומי, למספר שיהווה את דרגת הנכות של הנפגעת.
אם הנפגעת יודעת שיהיה לה קשה לדבר בוועדה, היא יכולה להכין דף כתוב ולהגיש אותו בוועדה.
ככלל, הוועדה לא שואלת פרטים על הפגיעה המינית, אלא היא מתעניינת בקשיי התפקוד של הנפגעת.
לאחר הוועדה ישלח לנפגעת מכתב לביתה ובו יימסר לה האם זכאית לקצבה ובאיזה שיעור.
על החלט הוועדה ניתן לערער
האם צריך עו”ד לשם הגשת תביעה לביטוח לאומי?
התשובה תלויה בעיקר ברצון הפונה ביכולתה לממן עו”ד.
מצד אחד:
כפי שניתן לראות ההליך הוא יחסית פשוט וכרוך במילוי טופס
במרכזי יד מכוונת יוכלו לעזור לה במילוי הטופס והכנה לוועדה(ראי דף נפרד ליד מכוונת); ומרכז הסיוע יוכל לשלוח איתה מלווה לוועדה הרפואית.
לשכור עו”ד עולה כסף. עורכי דין מתחום ביטוח הלאומי אומרים (בהגינותם), שבדרך כלל בשלב הגשת הביעה אין להם הרבה מה לעשות מבחינה משפטית. עיקר העבודה המשפטית הוא בשלב הערעור על החלטת הביטוח הלאומי (אם התביעה לנכות נדחית או שרוצים להעלות את אחוזי הנכות שנפסקו). אבל אם הנפגעת מתעקשת- הם כמובן ייצגו.
מצד שני:
עו”ד יכול לתת בטחון ואולי לעזור במיצוי יותר זכויות.
המלווה של מרכז הסיוע לא תוכל לדבר בשם הנפגעת בוועדה או לייצג אותה, דבר שעו”ד יוכל לעשות
חשוב לזכור כי גם נפגעות שלא היה להן עו”ד – זכו בקצבת נכות
גם נפגעות שהיה להן עו”ד – לא בהכרח זכו בקצבת נכות
קבלת הקצבה תלויה בגובה הנכות הרפואית והתפקודית ולא במידת הייצוג.
במידת הצורך, אם הפונה זקוקה/ רוצה עו”ד, ניתן לתת לה את רשימת עורכי הדין שלהלן, (מדובר בעורכי דין פרטיים , שאינם מתנדבי המרכז או עובדיו. שכר הטרחה ייקבע ישירות מול עורך הדין).
עו”ד מירב וייס קרטיה (בעלת משרד בחיפה). עוסקת בביטוח לאומי ונכי צה”ל. טלפון 04-8521207 (נייד: 050-8773993 (לא למסור נייד לפונות)).