פרקליטות

עורכי הדין של הפרקליטות בוחנים את כל הראיות שאספה המשטרה ובודקים האם יש די ראיות כדי להעמיד את החשוד להעמיד לדין פלילי. הפרקליטות שואלת את עצמה האם יש סיכוי סביר להרשיע מעל לכל ספק סביר את החשוד.

אם כן- יוגש כתב אישום לבית המשפט.

אם לא- התיק ייסגר (ולא יגיע למשפט).

 

כשתיק מגיע לפרקליטות, הפרקליטות יכולה להחליט על 3 דברים:

  1. לשלוח את התיק להשתלמות חקירה במשטרה.

  2. לסגור את התיק (ואז לא יהיה משפט)

  3. להגיש כתב אישום לבית המשפט (זו מהווה את תחילת המשפט בהליך הפלילי)

אם חסרות ראיות בתיק או שיש עדיין שאלות שאין להן תשובה, הפרקליטות מחזירה את התיק למשטרה להשלמת חקירה. השלמת החקירה עלולה לקחת עוד זמן (לעיתים אפילו חודשים).

קיימות 3 סיבות מרכזיות לסגירת תיקים:

  • חוסר ראיות אין די ראיות להוכחת האשמה בבית משפט מעל לכל ספק סביר. קשה לכמת מה זה “ראיות מספיקות”. גם מילה מול מילה יכולה להספיק לצורך הגשת כתב אישום.

    יש מקרים שנסגרים מחוסר ראיות כי מילה מול מילה משאירה ספק סביר.

    יש מקרים שנסגרים מחוסר ראיות, כי החוק דורש כל מיני תוספות ראייתיות שלא תמיד מוצאים אותן.

    או מקרים שנסגרים מחוסר ראיות בשל הקושי של הנפגעת להעיד.

    חשוב לציין, כי העובדה שהתיק נסגר מחוסר ראיות אין פירושה בהכרח שלא מאמינים למתלוננת או שלא קרה לה כלום. סגירת תיק מחוסר ראיות פירושה רק  שאי אפשר להוכיח “בשפה המשפטית” מעל לכל ספק סביר את העבירה.

    מדוע יעדיפו לסגור תיק מחוסר ראיות בכל זאת? סגירת תיק מחוסר ראיות תשאיר לחשוד כתם ברישום הפלילי (שהיה לו תיק שנסגר מחוסר ראיות). זאת בשונה מזיכוי בבית המשפט (שאז לא יישאר לו שום רישום פלילי).

  • חוסר אשמה- אין לחשוד אשמה בעבירה שמיוחסת לו או שאי אפשר לקשור אותו לביצוע העבירה. סגירת תיק מחוסר אשמה לא תשאיר לחשוד כתם ברישום הפלילי שלו.

  • נסיבות המקרה אינן מצדיקות העמדה לדין בדרך כלל במקרים של עבירה שנמצאות ברף נמוך של פליליות.

 

הודעה על סגירת תיק: המתלוננת תקבל הודעה על סגירת התיק, סיבת הסגירה ועל זכותה להגיש ערר.

 

ערר הוא מכתב שהמתלוננת מפרטת מדוע ההחלטה לסגור את התיק איננה מוצדקת. את הערר יכולה להגיש המתלוננת בעצמה או עורך דין מטעמה. בערר יש לפרט האם החקירה לא מוצתה (למשל: עדים שלא נחקרו, עימות שלא בוצע, לא היה מתורגמן וכד’), ו/או לפרט מדוע ההחלטה של הפרקליטות לסגור את התיק איננה המסקנה היחידה המתבקשת. 

הערר יוגש לפרקליטות המחוז. הפרקליטה שסגרה את התיק תכתוב חוות דעת מדוע היא סגרה את התיק. לאחר מכן, תיק החקירה, הערר של המתלוננת וחוות הדעת של פרקליטת המחוז יעברו למחלקת עררים של פרלקיטות המדינה בירושלים. שם יבדקו את כל חומר החקירה מחדש ויחליטו האם לפתוח את התיק מחדש או לא.   

הערר צריך להיות מוגש תוך 60 יום ממועד קבלת ההודעה הכתובה על סגירת התיק. תשובה בערר אמורה להתקבל תוך חצי שנה (בפועל, לוקח לתיק זמן עד שהוא מגיע לפרקליטות המדינה ולכן התשובה בערר מגיעה בממוצע בין חצי שנה לשנה מרגע הגשתו).

חשוב לציין, כי בפועל רוב העררים נדחים ולכן כדאי להכין את הפונה לכך במסגרת שיחת סיוע. 

אין באפשרותנו לכתוב עררים עבור המתלוננות. אך אנו עושות מאמצים למצוא להן עזרה בכך.

 

למידע נוסף על עררים- אפשר להיכנס לקישור. 

במידה והפרקליטות הגיעה למסקנה שיש די ראיות להעמיד לדין- התיק יגיע לבית המשפט.