על מנת לפתוח בהליך הפלילי, יש לגשת לתחנת המשטרה ולהגיש תלונה.
המשטרה תחקור כל תלונה על עבירה פלילית, אך לא בהכרח יתנהל משפט נגד אותו האדם נגדו התלוננו.
ניתן להגיש תלונה בכל תחנה. התלונה תחקר בתחנה שבתחומה בוצעה העבירה, לכן מומלץ להגיש בתחנה זו את התלונה לכתחילה.
עד גיל 14 ילדים נחקרים על-ידי חוקר/ת ילדים. החקירה מתבצעת ברווחה, במוסד בו לומד הילד או בבית לין
מגיל 14 ואילך, ילדים נחקרים ע”י חוקרי משטרה (חוקרי נוער או חוקרים רגילים).
הנפגעת תידרש למסור תיאור מאוד מפורט של המעשים בגינם מוגשת התלונה. שלב העדות עשוי לארוך מספר שעות. חשוב למסור את כל המידע הרלבנטי, מדויק ככל הניתן, עם שמות ופרטים של עדים פוטנציאליים (מי שראה אותה מיד אחרי האירוע, בן/בת זוג וכיו”ב). חשוב לומר את האמת (גם אם היא לא נעימה), שכן שקרים וסתירות סופם להתגלות והם יהיו אחר כך בעוכרי המתלוננת.
המתלוננת זכאית למלווה בעת הגשת תלונה ומתן עדות או בכל פעם שהיא מוזמנת למשטרה להשלמת חקירה.
לעיתים המלווה לא תורשה להיכנס לעימות. במקרה כזה נוכל להיות עם הפונה עד לרגע העימות ולפגוש אותה בסוף העימות.
המתלוננת תקבל אישור הגשת תלונה. כמו כן היא תקבל קוד וסיסמא עם פרטי התקשרות למערכת מנ”ע– מערכת נפגעי עבירה, באמצעותה היא תוכל להתעדכן לגבי המצב התיק.
המשטרה תחליט אם לעצור את החשוד לצורך החקירה. מעצר ראשוני הינו למשך 24 שעות. אז יש להביא את החשוד להארכת מעצר בפני שופט. בשלב זה, השופט לא בודק את אשמתו של החשוד. בדיון המעצר, השופט בודק האם קיים סיכון ממשי למתלוננת, סיכון לחברה או האם קיים חשש לשיבוש חקירה.
אם כן- הוא יאריך את המעצר.
אם לא- החשוד ישוחרר (בדרך כלל בתנאים מגבילים, כמו: מעצר בית, איסור יצירת קשר עם המתלוננת וכד’).
לפעמים הוא עשוי להשתחרר ללא תנאים מגבילים.
המעצר יוארך כל פעם בכמה ימים וכל פעם יצטרכו להביא אותו לבית המשפט להארכת מעצר.
חשוב לזכור: מאחר שהמעצר בשלב הזה הוא לצרכי חקירה בלבד, שחרור ממעצר לא מעיד על אשמתו או חפותו של החשוד. ההשפעה היחידה שתהיה לו על המשך ההליכים תהא רק על קצב ההליכים (כשהחשוד במעצר ההליכים יהיו מהירים יותר).
אם ישנם, המשטרה תזמין עדים נוספים להעיד
לעיתים אחרי חקירת החשוד והעדים האחרים, עולות שאלות הדורשות את התייחסותה של הנפגעת בהשלמת החקירה. זו עשויה להמשך בין מספר דקות לשעות ארוכות.
בעימות המתלוננת תתבקש לשבת מול התוקף ולהטיח בו את פרטי המעשה והוא יידרש להגיב על הדברים.
המשטרה תבקש את הסכמת הצדדים לעימות. אם יש חשש שהעימות יגרום לטראומה חמורה נוספת למתלוננת או אם היא יודעת שלא תהיה מסוגלת להציג את הדברים בפני התוקף, מוטב להימנע מכך. אם מסרבים לעימות כדאי לבקש שסיבת הסירוב תירשם בתיק.
ככלל, מומלץ להסכים לבצע עימות, הן כדי להראות על נכונות לשתף פעולה עם המשטרה והן כדי לאפשר למשטרה לקבל ראיות נוספות.
בנוסף, מניסיון שיש לנו עם נשים שעברו עימות, העימות יכול להיות חוויה מעצימה לגביהן (זו הפעם הראשונה ואולי היחידה שתהיה להן הזדמנות להטיח את אשר על ליבן כלפי התוקף ולעשות זאת בסביבה מוגנת).
מלווה מטעם מרכז הסיוע יכולה להגיע לעימות. לא תמיד הוא תורשה להיכנס לחדר העימות. במקרים אלה המלווה תהיה עם המתלוננת עד רגע הכניסה לעימות ותפגוש אותה מיד בצאתה מהעימות.
פוליגרף הוא מכשיר שמיועד למדוד מדדים גופניים (לחץ דם, מוליכות חשמלית של העור, דופק ועוד), כדרך לזהות אם האדם דובר אמת. בעיקרון, מתח או עצבנות אינם אמורים להטות את תוצאות הבדיקה, אך חוסר שינה, שימוש בתרופות פסיכיאטריות וכיו”ב עלולים להשפיע.
אין חובה להסכים לבדיקת פוליגרף.
תוצאות בדיקת הפוליגרף (ואף הסכמה או סירוב לבצע את הבדיקה) אינם יכולים להוות ראייה במשפט פלילי!
ככלל, המשטרה כמעט ולא עושה שימוש בפוליגרף.
לפעמים עושים פוליגרף אם רוצים לברר שאלה שנויה במחלוקת.
באופן תיאורטי מתלוננת יכולה להסיר את התלונה בכל עת.
יחד עם זאת, ברגע שנודע למשטרה על קיומה של עבירה פלילית, המשטרה יכולה להמשיך בחקירה גם בלי המתלוננת.
בפועל, ברגע שהמתלוננת לא משתפת פעולה, יהיה קשה להמשיך בחקירה והתיק ייסגר מחוסר ראיות.
יחד עם זאת, תמיד צריך לזכור שלמשטרה יש סמכות להמשיך לחקור גם בלעדי המתלוננת.
בשיחת סיוע כדאי לברר עם הפונה פרטים נוספים לגבי החלטתה (למה רוצה להסיר תלונה? ממה פוחדת? כיצד זה ישפיע עליה?). וגם להסביר לה שאם היא תבטל את הגשת התלונה והתיק ייסגר והיא תרצה בעתיד לפתוח את התלונה זה יהיה קשה יותר (כי בעצם כבר הוגשה תלונה). לכן בטרם ביטול התלונה כדאי לשקול את כל הבעד והנגד.
בסיום החקירה, המשטרה מעבירה את התיק לפרקליטות, כדי להחליט אם להגיש כתב אישום בבית המשפט או לסגור את התיק.
זכות למלווה בכל אחד משלבי החקירה
צד מעורב (כמו הורים, אחות וכד’) בדרך כלל לא יורשו להיכנס לחקירה שכן הם עשויים להיות עדים פוטנציאליים
מתנדבות מרכז סיוע בדרך כלל אינן עדות פוטנציאליות ולכן כניסתן מותרת לחקירה.
הנפגעת אינה חייבת להתלונן ואין היא חייבת לקחת חלק בכל שלב בחקירה שאינה רוצה בו. עם זאת, בהעדר סיבה מיוחדת, מומלץ לשתף פעולה עם המשטרה בכל שלב.
זכות להיחקר על-ידי חוקרת, אם רצונה בכך.
זכות לקבל מידע.
איזה מידע יינתן לה? שם החוקר/ת, האם התיק הועבר לפרקליטות, האם הוגש כתב אישום, מידע לגבי מעצרו של התוקף/ שחרורו ממעצר וכד’.
איזה מידע לא יינתן לה? מי נחקר, מי צפוי להיחקר, מה נאמר בחקירה של עדים אחרים, מה מצב הראיות בתיק.