צדק מאחה בעבירות מין

מהו צדק מאחה? צדק מאחה הינו הליך המהווה אלטרנטיבה להליכים המשפטיים הקיימים.

צדק מאחה והליך פלילי:

בהליך הפלילי ה”רגיל” צדק נעשה ע”י הענשת מבצע העבירה. לכן  בודקים האם הופר חוק המדינה. אם כן- קובעים מי אשם וגוזרים את עונשו.

צדק מאחה מתמקד בפגיעה ובהשלכותיה על אנשים ועל קהילות.

צדק מאחה סבור, כי הענשת מבצע העבירה לא תמיד יעילה לחברה או לנפגעת. לעומת זאת, התמודדות של העבריין עם מעשיו, קבלת אחריות מצידו, גינוי מצידו של העבירה שביצע ושל הפגיעה שביצע באדם אחר, בקשת סליחה ופיצוי הנפגעת – כל אלה מאפשרים איחוי של הפגיעה ומאפשרים לנפגעת להתאושש מהחוויה שעברה.   

מהו צדק מאחה:

• צדק מאחה רואה לנגד עיניו את הפגיעה המינית כפגיעה באנשים ובמערכות יחסים ביניהם. לכן צדק מאחה מתקיים ישירות בין הצדדים– הנפגעת והפוגע.

• כדי להתחיל בתהליך של צדק מאחה צריך ש-2 הצדדים יהיו מעוניינים לקיים תהליך כזה. 

• הפוגע חייב לקחת אחריות ולהכיר מעשיו כתנאי לתהליך.

• לרוב צדק מאחה מתאים למקרים בהם יש יחסים מתמשכים בין הנפגעת לפוגע ויש מוטיבציה לצדדים להגדיר את גבולות הקשר ביניהם ולהסדיר אותו.  

• בני משפחה, ידידים, אנשי קהילה נתפשים כנפגעי משנה ותומכים ולכן גם הם מוזמנים להשתתף בתהליך.

• הצדדים כל הזמן בדיאלוג ישיר, פתוח וכן. הנפגעת נמצאת במוקד התהליך והיא שותפה מלאה בהתקדמות התהליך ובקבלת החלטות במסגרתו.

• התהליך נבנה מלכתחילה בהתאם לצרכי הנפגעת, כפי שהיא מבטאת אותם. מטרת התהליך לתת מענה לצרכים הללו, כמו גם לצרכיהם של יתר חברי הקהילה.   

• צדק מאחה מתמקד בעתיד– איחוי ותיקון הפגיעות שנוצרו וקבלת החלטות משותפות לגבי העתיד.

• אין כללים נוקשים ואחידים לביצוע התהליך. התהליך נותן מקום לסיפור הפגיעה בהתאם לחוויותיה של הנפגעת ולאופן בו היא בוחרת לספר את הסיפור.

• צדק מאחה איננו גישור– לא קיימת סימטריה בין הצדדים והם לא חולקים ביניהם את האחריות לפגיעה, את האשמה ואת החובה לתקן ולפצות.

• צדק מאחה לא מחייב סליחה או פיוס– הצדדים יכולים להחליט שדרכיהם יפרדו ובלבד שהבחירה תהיה שקולה ומודעת. 

• צדק מאחה איננו תהליך טיפולי והוא לא תחליף לטיפול.

התהליך:

• התהליך מונחה ע”י מנחים מקצועיים שעברו הכשרה ייחודית.

• מתאמי הצדק ייפגשו בנפרד עם הנפגעת ועם הפוגע. בפגישות האישיות הם יגדירו את מעשה הפגיעה  ויחליטו על דרך לאיחוי (לא חייב להיות פיצוי כספי).

• סופו של התהליך בפגישה בין הנפגעת לפוגע. במפגש המשותף מתקיים שיח ישיר ובלתי אמצעי בין המשתתפים. המפגש מאפשר לדבר על הפגיעה, על השלכותיה, להביע רגשות, מחשבות ולשאול שאלות. המפגש מתחיל בשיח רגשי וממשיך בבניית הסכם איחוי.

• אם מנחי התהליך סבורים שקיים סיכון לפגיעה חוזרת בנפגעת (או במשתתפים אחרים)- לא יתקיים המפגש ביניהם.  

• הסכם האיחוי צריך להיתפש כהוגן ולהיות מקובל על כולם. 

• בתהליך יכולים לקחת חלק אנשים נוספים שמעשה הפגיעה השפיע עליהם: בני משפחה, חברים, בני קהילה.

• התהליך כרוך בתשלום (לרוב הצדדים מוסכימים ביניהם כי בסופו של דבר הפוגע יישא בעלות התהליך).     

לצורך ייעוץ מידע נוסף אפשר לפנות לאתר בצדק- תוכנית צדק מאחה בפגיעות מיניות